האם אתה מחפש את משמעות החיים במקום הלא נכון?

איזה סרט לראות?
 

אין לי ספק שלכל אדם חי יש רצון למצוא משמעות בחייהם, אך האם הם - ואתה - מחפשים במקום הלא נכון לגמרי? והאם התשובה בוהה לנו בפרצוף?



כפי שיידעו מכם שקראו את סיפור העזרה העצמית שלי, אני מעריץ גדול של עבודותיו של הפסיכיאטר ויקטור פרנקל והתמקדותו במציאת משמעות כדרך להתמודד עם עליות ומורדות החיים. אכן, אני לא יכול שלא לראות משמעות, או חוסר בה, באמונות ובמעשים של אנשים, גם בחיי וגם בעולם הרחב.

איך להתנהג אחרי שאתה שוכב איתו

אבל לעתים קרובות החיפוש אחר משמעות הוא שאנשים נאבקים בו מכיוון שלא ניכר באופן מיידי לאן צריך לחפש כדי למצוא אותו. יש אנשים שמסתכלים על עושר, יש כאלה ששלטון, חלקם מרדף אחר הנאה בכל מחיר, ויש כאלה שפשוט מוותרים עליו לגמרי.



האם משהו מכל זה נשמע מוכר?

להיות אנושי תמיד מצביע, ומופנה, למשהו או למישהו אחר מלבד עצמו - יהיה זה משמעות להגשים או בן אדם אחר להיתקל בו.

פרנקל, ניצול ממחנות ריכוז שונים בנאצים, הציע כי המשמעות מגיעה משני מקורות עיקריים:

  1. האהבה ושל אחר.
  2. סיבה גדולה ממך.

אני הולך לטעון כאן שהשני מאלה הוא פשוט הרחבה של הראשון וזה, איך שלא תמצאו מטרה בחיים שלך , זה תמיד יחזור לאהבה בינך לבין רוחות אחרות.

מהי סיבה גדולה יותר מעצמך?

כשפרנקל מדבר על סיבה בה אתה עשוי לגלות משמעות, אני מאמין שהוא מתייחס לתשוקה או לאנרגיה שדרכה אתה מבקש לשנות את העולם לטובה . הוא הגיע למסקנה כי סיבה כזו צריכה להיות חיצונית לחייכם במילים אחרות, אינכם יכולים להפוך את ההצלחה או האושר שלכם למטרת מעשיכם.

לא ניתן לרדוף אחרי הצלחה, כמו אושר, היא חייבת להימשך.

הוא כינה התעלות עצמית זו שפירושה המילולי מעבר לעצמי. השערה זו טסה בניגוד לאמונותיהם של הוגים גדולים רבים אחרים - כמו פרויד וניטשה - המציעים כי מסלול הליבה לאושר ומשמעות אנושיים הוא באמצעות עיסוקים פנימיים כמו הנאה וכוח.

דוגמאות לכך יכולות להיות גורמי צדקה מסורתיים כמו עזרה בהקלת עוני, בריפוי חולים, מניעת מחלות או חינוך צעירים. או שהם דברים כמו מניעת השפלה סביבתית, הדגשת שחיתות פוליטית, או אפילו התעוררות של אנשים בחברה ויצירת קהילה אמיתית.

לא משנה מה יהיה המקרה, המטרה הסופית של מעורבות האדם בסיבה אסור שתהיה המשמעות שלהם.

תחזיקי מעמד, אז אתה אומר שאני יכול למצוא משמעות על ידי מתן את עצמי למטרה, אבל שאני לא יכול לתת את עצמי למטרה על בסיס שזה יביא לי משמעות?

כן, זה בדיוק מה שאני ופרנקל אומרים. אתה לא יכול פשוט למצוא סיבה, להשתתף בה ולצפות שחייך יהיו מוצפים בשמחה ומשמעות. עליכם להיות מוכנים להקריב קורבנות למען המטרה, עליכם להחזיק א תשוקה אמיתית בשביל זה, ואתה לא צריך לצפות לשום דבר בתמורה.

מה נחשב לרמות על מישהו

רק כך המשמעות יכולה למצוא דרך אליך.

אולי תרצה גם (המאמר ממשיך למטה):

התמסרות לסיבה היא רק אהבה בתחפושת

הטיעון שלי, אם כן, הוא זה: לאיזו סיבה אתה מתמסר, הסיבה לכך תמיד חוזרת לאהבה שיש לך לזולת. אבל, כפי שניסיתי להבהיר עם הדגשי לעיל, אהבה זו היא בינך לבין רוחות אחרות, לאו דווקא בינך לבין אנשים אחרים.

כן, סיבות רבות מכוונות לרווחתם של בני אדם אחרים, אך יש באותה מידה רבים, אם לא יותר, המתמקדים בצורות חיים אחרות. האהבה שאפשר להפגין כלפי עולם הטבע הרחב היא לא פחות גדולה מזו שאנו מסוגלים להראות זה לזה.

(אני גם רוצה לציין כי גורמים דתיים או כל גורם אחר שאינו עוסק בתחומים שמעבר לעולם זה הם גם פורטלים תקפים למשמעות אם הם מבוססים באהבה.)

לכן, בין אם אתם עובדים לבנות בתי ספר לילדים עניים בעולם המתפתח או נלחמים להגנה על מערכות אקולוגיות ימיות חיוניות בים שלנו, אתם מגלים אהבה לרוחות המתעלות משלכם.

אהבה היא המטרה הגבוהה ביותר אליה יכול האדם לשאוף.

ויקטור פרנקל האמין שכוח האהבה להכניס משמעות לחיינו גדול ללא הגדרה ואני מסכים איתו בלב שלם. לגלות את הרוח שתוכל להעניק לה את מלוא אהבתך היא המפתח לחיים של קיום מספק.

אז זה מעלה את השאלה:

האם עלינו לשאול 'מי' ולא 'מהי' משמעות החיים?

רשום פופולרי